פסיכולוגיה בין תרבותית , סמינריון חמלה עצמית לעמדות כלפי כסף!

פסיכולוגיה בין תרבותית , סמינריון חמלה עצמית לעמדות כלפי כסף!

פסיכולוגיה בין תרבותית , סמינריון חמלה עצמית לעמדות כלפי כסף!

המחקר הנוכחי בודק את הקשר בין המשתנים חמלה עצמית, עמדות כלפי כסף ושחיקה בעבודה בקרב בני עיר ובני קיבוץ. במחקר השתתפו 100 אזרחים תושבי ישראל אשר מילאו ארבעה שאלונים: דמוגרפי, חמלה עצמית (Neff, 2003), עמדות כלפי כסף (Yamauchi, 1982 & Templer) ושחיקה בעבודה (Maslach, 1986). הממצאים תמכו חלקית בהשערות, נמצאו קשרים חלקיים בין חמלה עצמית לעמדות כלפי כסף, בין עמדות כלפי כסף לשחיקה בעבודה, בין חמלה עצמית לשחיקה בעבודה. לא נמצא הבדל תרבותי לכל משתנה בנפרד: חמלה עצמית, עמדות כלפי כסף ושחיקה בעבודה. בחינת השפעת התרבות על הקשרים בין המשתנים מצאה קשר חלקי בין חמלה עצמית לשחיקה בעבודה, בין עמדות כלפי כסף ושחיקה בעבודה ובין חמלה עצמית לעמדות כלפי כסף בהשוואה לבני עיר לעומת בני קיבוץ. בדיון נדונו סיבות אפשריות לתוצאות וניתנו המלצות למחקרי המשך.

מבוא. 4

שיטה. 10

תוצאות.. 12

דיון 22

בבליוגרפיה. 27

נספחים. 32

נספח 1 : טופס בקשה לאישור מחקר מוועדת האתיקה. 32

נספח 2: שאלונים. 36

א. פנייה לנבדקים. 36

ב. שאלון דמוגרפי 37

ג. שאלון חמלה עצמית.. 39

ד. שאלון שחיקה בעבודה. 41

ה. שאלון עמדות כלפי כסף. 42

נספח 3: פלטים של SPSS  43

 

מבוא

חמלה עצמית

המושג חמלה נחקר רבות בהקשרים פילוסופיים ודתיים. התיאולוג תומס אקווין אמר "לאחר שאדם חווה סבל, אדם יכול להבין מהי חמלה" Barasch, 2005)). חמלה הינה תחושה של אמפתיה כלפי סבל שאדם אחר חווה והרצון העז להקל על סבלו (Marriam- Webster Online Dictionary). מוטיב שחוזר על עצמו הוא הקשר בין האוריינטציה לחמלה, הסבל של האדם והחמלה כלפי אחרים (Neff, 2003b, 2009, Lilius et. al., 2011). מדענים חברתיים מציינים את החשיבות של חמלה בחיי החברה (1999 ,Frost), קלטנר (2008) טוען שהחמלה התפתחה אצל בני האדם לאורך האבולוציה ומקושרת לסבל כבסיס לאנושיות החודרת לכלל התרבויות והמסורות.

חמלה עצמית אינה הערכה על עצמנו, אלא גישה שאנו מאמצים כלפי הכישלון והסבל האישיים שלנו (b2003 ,Neff). חמלה עצמית מורכבת משישה מרכיבים המחולקים לשני קטבים שלילי וחיובי. הקוטב החיובי מתייחס לחיבה עצמית, חוויה אנושית משותפת ומודעתיות. הקוטב השלילי מתייחס לביקורת עצמית, בידוד והזדהות יתר.

(1) חיבה עצמית לעומת ביקורת עצמית, זוהי גישה סובלנית הנוגעת לחולשות שלנו הכוללת את הנכונות לקבל את רגשותינו במקום להאשים את עצמנו בצורה מופרזת במצבי כישלון.

(2) חוויה אנושית משותפת לעומת בידוד, זוהי גישה שמשותפת לכלל בני האדם וטוען שהכישלונות הינן חלק מהחוויה האנושית המשותפת ואינו חוויה שמבודדת את האדם מיתר העולם.

(3) מודעתיות לעומת הזדהות יתר, גישה שדוגלת בהתמודדות ובאיזון הרגשות השלילים שהאדם חווה תוך שמירה על אובייקטיביות, ללא הגזמה, דרמה ורחמים עצמיים זאת מבלי להזדהות יתר על המידה (פרדס 2013).

מחקרים רבים בודקים את הקשר בין חמלה עצמית לבריאות הנפש וכיצד חמלה עצמית מקדמת את הבריאות הנפשית, נטען שאנשים בעלי חמלה עצמית גבוהה מסוגלים להתמודד טוב יותר עם כישלונות ומתבטאת במאפיינים חיוביים של סיפוק עצמי גבוה, מצב רוח מרומם ושביעות רצון מהחיים. לעומת זאת, אנשים בעלי חמלה עצמית נמוכה חווים יותר לחץ, דיכאון, ביקורת עצמית מחמירה ונטייה לפרפקציוניזם נירוטי – היכולת שלהם להתמודד עם כישלונות נמוכה מאוד ובשל כך הבריאות הנפשית נפגעת (Neff, 2003a).

לפי התיאוריה של מרקוס וקיטיאמה (1991), אנשים מתרבות קולקטיביזם בעלי עצמי מקושר שמים דגש על יחסים בין אישיים הכוללים דאגה לזולת עם קונפורמיות. לעומת זאת, אנשים מתרבות אינדיבידואלית בעלי עצמי עצמאי שמים דגש על אוטונומיה, דאגה לצרכים אישיים ייחודיות. ההנחה שנובעת מכך, שבתרבות קולקטיבית חמלה עצמית שכיחה יותר מאשר בתרבות אינדיבידואלית (2008 ,Neff et. al.).

הקיבוץ מאופיין בתרבות קולקטיבית שבמרכזה עומדת האידיאולוגיה שכל חברי הקיבוץ שווים, כל אחד תורם בהתאם ליכולתו ומקבל בהתאם לצרכיו. לעומת זאת, העיר מאופיינת בתרבות אינדיבידואלית שבמרכזה עומדת האידיאולוגיה של חברה קפיטליסטית, האדרת הייחודיות של האדם ודאגה לצרכים האישיים (Leiser & Zaltsman, 1990).

עמדות כלפי כסף

בספרו של זליזר (1994) "המשמעות החברתית של הכסף" נטען שעמדות כלפי כסף מושפעים מהתרבות ומהקשרים החברתיים. בחברה אינדיבידואלית ישנה חשיבות רבה לכסף, בשל כך כסף מקושר לעיתים קרובות כאמצעי להשגת אושר ורווחה (Diener & Oishi, 2000)

מחקרים קודמים מצאו כי אנשים תופסים, מעריכים ומתייחסים לכסף בדרכים שונות

(1996 Furnham,). פורנהם ועמיתיו (1998) טענו שגיבוש עמדות כלפי כסף נעשה על סמך ניסיון חיים של אדם ומורכב מגורמים כמו השכלה, ניסיון מקצועי והרגלים כספיים (1992 Tang,). מכאן, ששוני במורכבות החיים מפרשת את הכסף כדבר טוב או רע, כמעורר קנאה או כבוד, זה יכול לייצג כוח ויוקרה, הישגים, חופש פעולה וביטחון (1997 ,Lim et.al.). מריל וריד (1981), פיתחו מודל אישיות המתאר 4 דפוסי התנהגות שונים המתבטאים במצבי לחץ ובמצבים חברתיים.

לפי המודל, אנשים אינדיבידואלים מציגים אחד או שנים מדפוסי התנהגות לעומת השאר המציגים את כל ארבעת דפוסי ההתנהגות ברמות שונות. הדפוסים הינם: מניע (Promoters), תומך (Supporters), אנליטי (Analyzers) ושתלטן (Controllers).

דוייל (1992) ניסה לבדוק כיצד כסף משמש כמניע להתנהגות, הוא התבסס על מודל האישיות של מריל וריד (1981) וסיווג לשם כך 4 דפוסי התנהגות:

  1. המניע – האדם מונע מהישגים ונמנע מבידוד ודחייה, הכסף מייצג מדד להצלחה.
  2. חברותי- האדם מונע מיחסים בין אישיים ונמנע מבדידות, הכסף מאפשר שמירה על יחסים בין אישיים וקרבה.
  3. אנליטי – האדם מונע מסדר ונמנע מאיבוד שליטה, הכסף מהווה כלי להשגת שליטה בחיים.
  4. ראוותן- האדם מציג התנהגות מוחצנת ונמנע מבידוד חברתי, הכסף מגן עליו מפני פגיעה בהערכה העצמית.

כסף הינו מושג אוניברסאלי אך העמדות כלפי כסף הוא מה שיוצר את ההבדל. החוקרים טמפלר ויאמוצ'י (1982) פיתחו סולם הבודק עמדות אלו. הסולם מורכב מחמישה מרכיבים, כאשר הציון הכללי משקף דפוס ההתנהגות של האדם ביחס לכסף.

  1. כוח יוקרה – מבטא את הנטייה להשתמש בכסף כדי להשפיע ולהרשים אחרים ומהווה סמל להצלחה. אנשים עם כוח יוקרה לכסף מאמינים שבאמצעות צריכה הזהות שלהם מוגדרת, משמע כסף מעניק גישה לכוח ומעמד (Bonsu, 2008).
  2. שימור זמן – מעריך את הנטייה של האדם לתכנון פיננסי עתידי. אנשים עם שימור זמן לכסף מתכננים בקפידה את אופן השימוש בכסף בציפייה לביטחון כלכלי עתידי (Bonsu, 2008).
  3. חוסר אמון – מבטא הססנות, חשדנות וספק במצבים הקשורים לכסף. אנשים עם חוסר אמון לכסף נוטים לחוסר ביטחון, חוסר שביעות רצון מהחיים וחוסר אמון ביכולתם לבצע רכישה יעילה (Bonsu, 2008).
  4. חרדה – כסף כגורם לחרדה כמו גם מקור להגנה מפני חרדה. החרדה מתורגמת לטיפול מופרז ולדאגה בכל עסקה הקשורה לכסף. אנשים אלו אינם תופסים את הכסף כאמצעי להשגת אושר ומעמד חברתי (Bonsu, 2008).
  5. affair missing – הפחד מלפספס הזדמנות טובה לרכישת פריט.

כסף, מספק לא רק צרכים בסיסיים אלא גם צרכים מורכבים יותר כמו הצורך בהכרה (Locke, 1999), כוח ביטחון, חופש (Furnham & Argyle, 1998) ואף יצירת קשרים חברתיים (Deflem, 2003). לכן, שכר הינו גורם חשוב בבחירת עבודה שתורם למוטיבציה במקום העבודה   (2008 Kielerstajn,). במדינות מתועשות, שכר מהווה מדד לסטאטוס ויוקרה ומשמש כאישור חברתי להצלחה. לעומת זאת, עבור מרבית האנשים שכר נמוך הינו אינדיקציה לכישורים נמוכים וביצוע עבודה שאינה חשובה (1998 Furnham & Argyle,). תנאי העבודה בחברה המודרנית מתאפיינים בתחרות גלובלית ובחדשנות מהירה, המאלצים עובדים לעבוד קשה יותר מבעבר. מלבד שעות עבודה רבות, ציפיות התעסוקה נעשו תובעניות ובשל כך התפשטה והתעצמה תופעת השחיקה בקרב עובדים (מלאך-פיינס, 2011).

שחיקה בעבודה

שחיקה היא מצב רגשי המובחן מלחץ, דיכאון ועייפות מצבית. שחיקה בעבודה נחווית כתחושת תשישות נפשית, גופנית ושכלית, הנגרמת מחמת עומס נפשי מתמיד ומתמשך הנובע כתוצאה מהתדלדלות של משאבים אנרגטיים עקב חשיפה ממושכת בעיקר ללחץ בעבודה, אבל גם בחיי היום-יום. תסמיניה המוכרים הם: עייפות כרונית, רגישות למחלות, תחושת כשלון, דיכאון , חוסר אונים וחוסר תקווה. השחיקה גורמת לעובד לתחושות של חוסר משמעות וחוסר טעם בחיים, ניכור, אדישות, חוסר ריכוז ושאר מאפיינים של אדם תשוש בלווי פגיעה בבריאות הנפשית והפיזית. (מלאך-פיינס, 2011).

 

לסיוע, צור קשר…