עקרון ההפרשיות של רולס וביטויו בחקיקה המודרנית – סמינריון לדוגמא!

עקרון ההפרשיות של רולס וביטויו בחקיקה המודרנית – סמינריון לדוגמא!

עקרון ההפרשיות של רולס וביטויו בחקיקה המודרנית – סמינריון לדוגמא!

עבודה אקדמית שהוזמנה בטופ סמינר , כתיבת עבודות אקדמיות בתשלום. כתיבת עבודה מקיפה, עדכנית ובעלת ציון מושלם!

להלן המבוא

עקרון הצדק החברתי, כחלק ממערך מדיני פוליטי, הינו רעיון עתיק בו דנו פילוסופים רבים, החל מאפלטון בתוארו את האוטופיה, המדינה המושלמת והמשך בפילוסופים רבים, ביניהם הובס, מיל, וכמובן ההוגה בו נעסוק בעבודה זו – ג'ון רולס (John Bordley Rawls, 1921-2002). רולס הינו הוגה ופילוסוף אמריקני, אשר כתב את ספרו רב ההשפעה "תיאוריה של צדק" בשנת 1971, ובו פרש את משנתו, הייחודית משהו, המתייחסת לעקרונות הצדק, התנהלות האדם בחברה, והאופן בו אפשר להחיל עקרונות צדק אלו בחברה השואפת לצדק ולשוויון באופן של אי שוויון. כחלק מן התיאוריה שלו, רולס הניח שני עקרונות צדק, שהם חלק מהותי להגותו, והם עקרון החירות ועקרון ההפרשיות, אשר עליהם ארחיב בחלק הראשון לעבודה.

בעבודה זו אבחן לעומק את העקרון השני בהגותו של רולס – עקרון ההפרשיות, ביחס לחקיקה המודרנית במדינת ישראל. עקרון זה של רולס נוגד את הראיה המרקסיסטית של שוויון, ותומך באי שוויון בפועל תחת סייגים מסויימים. העקרון בו אנו נתמקד עוסק בחוסר שוויון לגבי שני נושאים – האחד הוא הביטוי הכלכלי של טובין מסויימים אשר לגביהם יש צורך בחלוקה מסויימת ללא קשר למעמד או להכנסה, והנושא השני הוא החלת חוסר השוויון לטובת החלש, בדומה לנושאים מודרנים כגון אפליה מתקנת ועוד רבים אחרים.

לאחר סקירת התיאוריה של רולס והתמקדות בעיקרון הצדק השני, בחלק השני בעבודתי אבחן כיצד עקרונות ואידאלים פילוסופים אלו מתבטאים בחקיקה המודרנית. בין הנושאים הרבים אשר אותם אפשר לבחון דרך פרדיגמה זו אני אבחר בשני נושאים – האחד הוא ביטוי העיקרון בתחומי חקיקה הנוגעת לרכוש, כאשר אסקור את אי השוויון הנמצא במיסים כגון מס ההכנסה ומיסים אחרים, לטובת החלש. השני הוא בחינת עקרונות אלו ביחס לחקיקה העוזרת לחלשים באופן לא חומרי, כגון אפליה מתקנת ושמירה על זכויות המיעוטים. לבסוף, אנסה להביע את עמדתי בשאלה האם אכן עקרונות הצדק האלו יכולים לבוא לידי ביטוי בחברה המודרנית, והאם הם מועילים בשמירה על השוויון והצדק החברתי תוך כדי אי שוויון בחקיקה עצמה.

 

 "תיאוריה של צדק" של ג'ון רולס

רולס כתב ספר זה, כאמור, בשנת 1971. בתקופה זו, המצב הפוליטי בעולם שממנו רולס הגיע, היה מצב בו הפאשיזם והנאציזם הוקעו לחלוטין כתורות מדיניות לאחר מלחמת העולם השניה, ואילו הסוציאליזם היה מנת חלקו של השלטון הקומוניסטי, ונמצא הרחק מאחורי חומת הברזל. רוב ההוגים בעולם המערבי אחזו בפרדיגמה הליברלית וגיוונו אתה (עוז-זלצברגר, 2005).

בספר זה, רולס מעמיד את מושג הצדק במרכז הפילוסופיה הפוליטית. בניגוד לפרדיגמה אשר דרכה בחנו הפילוסופים הפוליטים מאז הובס את המדינה, הטיעון הבסיסי ביותר של רולס אינו לנסות ולתת צידוק לקיומו של ריבון ולקיומה של המדינה. רולס טוען כי קודם כל יש לבחון מהי תורת הצדק המבוססת מבחינה מוסרית, ורק לאחר מכן להניח כי המדינה היא מכשיר להשגת אותו הצדק. הנחה ראשונית ומהפכנית זו של רולס הינה שלפיו רעיון הצדק מגיע לפני רעיון המדינה, כפי שהוא עמצו מציין בפתיחת ספרו: "צדק הוא המעלה של מוסדות חברתיים", ז"א שקודם כל הצדק קיים ולאחר מכן מוסדות המדינה הם הדרך להשגת הצדק.

לרבלת העבודה או עיון בעבודות נוספות : עבודות טופ סמינר לדוגמא