עבודת סמינריון לדוגמא הגירה , בין דורית העולים מאתיופיה

עבודת סמינריון לדוגמא הגירה , בין דורית העולים מאתיופיה

נושא :טראומת ההגירה בקרב בני נוער (יוצאי העדה האתיופית)

העבודה פורסמה באינטרנט וזכתה לשבחים!

…הספרות בנושא השתלבות המהגרים בחברה הקולטת מדגישה את החשיבות של סגנון התירבות (2006., al et Berry .(ברי (1984, Berry (גורס כי ניתן לזהות ארבעה סגנונות תירבות: השתלבות, היטמעות, היבדלות ושוליות; הסגנון היעיל ביותר בתהליך ההסתגלות לארץ הקולטת הוא השתלבות עדויות על בהסתמך). Giang & Wittig, 2006; Suárez-Orozco & Qin-Hilliard, 2004) להעברה בין־דורית של סגנון תירבות, שיערנו כי יימצא קשר בין סגנונות תירבות של ההורים לבין סגנונות תירבות של ילדיהם, וכי יימצא קשר בין סגנון התירבות לבין צריכת חומרים פסיכואקטיביים.

המשתתפים

במחקר הנוכחי השתתפו 830 בני נוער ומבוגרים צעירים עד גיל 25 מבני העדה האתיופית אשר הוריהם עלו לישראל במבצעי העלייה השונים מאז שנות השמונים של המאה העשרים. רובם (%79 (לומדים בבתי ספר ממלכתיים, והוגדרו כבני נוער נורמטיביים. יתר בני הנוער שהשתתפו במחקר נשרו ממערכת החינוך או לומדים במסגרות חלופיות לנוער בסיכון.

המשתתפים התבקשו לענות על שאלון סוציו־דמוגרפי אשר כלל שאלות על מין, גיל, סוג העלייה וכו'. כמו כן, המשתתפים התבקשו למלא את השאלונים הבאים: שאלון טראומה משנית (1997, Marmar & Weiss ;(שאלון נכונות לשימוש בחומרים פסיכואקטיביים (עזאיזה ואבו־עסבה, 2004 ;(שאלון צריכת חומרים פסיכואקטיביים (עזאיזה ואבו־עסבה, Marin, Sabogal, Marin, Otero-Sabogal, Perez-) ההורים תירבות שאלון); 2004 1987, Stable ;(ושאלון תירבות של בני הנוער (1980, Berry .(לאור רגישות הנושא, טרם ביצוע המחקר התקבל אישור ממשרד החינוך, ובני הנוער שהשתתפו במחקר קיבלו לכך אישור פסיבי מהוריהם. העברת השאלונים נעשתה באופן אנונימי, ולמשתתפים הייתה אפשרות לפרוש בכל שלב של המחקר

 

מאפייני ההגירה והקליטה של יוצאי אתיופיה בישראל

נכון לשנת 2012 ,מונה אוכלוסיית יוצאי אתיופיה בישראל למעלה מ־000,129 איש (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2012 .(עליית יהודי אתיופיה לישראל נבעה מאידאולוגיה ציונית־ דתית ומתוך רצון להיות חלק מן החברה הישראלית (וייל, 2007 ;2003, Shabtay .(מהלך זה היה כרוך בקשיים ואף בסכנת חיים, ורבים מבין העולים איבדו בדרך קרובי משפחה, חלו במחלות קשות וסבלו ייסורים וחרפת רעב.

אולם, כל אלה לא ריפו את ידיהם; יוצאי אתיופיה לא חדלו להאמין כי יגשימו את החלום ולא הפסיקו לייחל ליום שבו תדרוך כף רגלם על אדמת ארץ ישראל (בן עזר, 1992 .(הם הגיעו עם חלומות על "ציון ירושלים", ובלבם מפעמת תקווה ל"הצטרפות החלק לשלם" (בן עזר, 1992 ,עמ' 138 .(

יהודי אתיופיה הגיעו לישראל בשנים 1980–1991 בשני גלי עלייה מרכזיים – "מבצע משה" ו"מבצע שלמה". העליות תוארו במונחים של הגירת פליטים (חקלאי, 2002 ; .(Iram, 1992; Schindler & Ribner, 1995 ;2004 ,קימרלינג; 2012 ,וסולומון פינקלשטיין "מבצע משה" נערך בתחילת שנות השמונים של המאה העשרים. באותו עשור עלו ארצה מאתיופיה כ־700,7 יהודים (וייל, 2007 ,(בחלקם הגדול צעירים. כ־500,1 ילדים ובני נוער הגיעו לישראל בגפם, ללא הורים (בן עזר, 1992 ;2002, BenEzer .(

ראשיתו של המבצע, במסע בריחה רגלי מאתיופיה לסודן שבמהלכו נספו כ־%30 מהעולים. מי מהם ששרדו את תלאות הדרך, חוו חוויות טראומטיות רבות – אובדן קרובי משפחה, חולי, רעב, ותקיפות אכזריות מצד התושבים המקומיים (הלל, הרמן, ודיין, 1999 ;1995, Ribner & Schindler .( לישראל הגיעו הפליטים במצב פיזי ונפשי ירוד, וכ־%17 מהם נזקקו לאשפוז מיידי (בן עזר, .(BenEzer, 2002 ;1992 "מבצע שלמה" נערך בתחילת שנות התשעים של המאה הקודמת, ובמסגרתו עלו לארץ למעלה מ־000,14 יהודים (חקלאי, 2002 ;קימרלינג, 2004 ;1992, Iram)

עולי "מבצע שלמה" היו אמורים לצאת למסע ולהגיע לסודן כשם שעשו עולי "מבצע משה", ואולם הגירתם הופסקה מסיבות פוליטיות. עקב כך הם נאלצו לשהות במחנות פליטים באתיופיה ובסודן בתנאים קשים, וחלקם נחשפו למחלות שגבו קורבנות בנפש. במבצע הצלה אווירי שקיימה ישראל בשנת 1991 ,הגיעו ארצה בתוך יממה כל הפליטים אשר שהו בסודן או באתיופיה באותו זמן. בעבור חלקם, חוללה הפגישה המחודשת עם בני משפחותיהם, שהגיעו שנים מספר קודם לכן, בלבול ומצוקה נוספים.

החוויות הקשות שהתנסו בהן לאחר ניתוק ממושך כל כך מהמשפחה; הקושי לשתף ולספר את אשר אירע להם; וכן הפער שבין העולים ה"ותיקים" לעולים החדשים – כל אלה יצרו פערים רגשיים שקשה היה לגשר עליהם

 

בקש עבודה למייל!