סמינריון, חמשת הגדולים (RISC) והזדהות עם כלל האנושות כקבוצת פנים, בקרב חילונים וחרדים בישראל !

סמינריון, חמשת הגדולים (RISC) והזדהות עם כלל האנושות כקבוצת פנים, בקרב חילונים וחרדים בישראל !

סמינריון, חמשת הגדולים (RISC) והזדהות עם כלל האנושות כקבוצת פנים, בקרב חילונים וחרדים בישראל !

עבודה סמינריונית בקורס "פסיכולוגיה בין תרבותית"

תקציר

הזדהות עם כלל האנושות כקבוצת הפנים, היא הנטייה לראות את האוכלוסייה הכללית באותו אופן  בו רואים את האוכלוסייה הקרובה אל האדם, ההתייחסות והרגש לאוכלוסייה הכללית תהיה בהתאם. כלומר, ראיית כלל בני האדם כ"משפחה" אחת מנבאת מתן עדיפות לזכויות אדם על פני אינטרסים אישיים, דאגה לטבע הגלובאלי, ומוכנות להשקיע ממון ומשאבים  בין לאומיים, לסייע לאנשים וילדים מארצות אחרות.  מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון הבדלים בין אישיים בנטייה להזדהות עם כלל האנושות, ואת הקשר בין הבדלים אלו לבין מספר מאפייני אישיות. המחקר נערך  ברבדיה של החברה הישראלית ומתמקד בשני תתי התרבויות, חילונים וחרדים. מטרת מחקר זה היא לבדוק, האם קיים הבדל בין חילונים וחרדים בחברה הישראלית בהזדהות עם כלל האנושות כקבוצת פנים, והאם קיים קשר בין רמת ההזדהות אותה חש האדם למאפייני האישיות נעימות, מצפוניות ופתיחות לחוויה ורמת הRISC-  בהגדרת העצמי.

במחקר לקחו חלק, 161 גברים ונשים, מתוכם 79 חרדים ו-82 חילונים. המשתתפים התבקשו לענות על ארבעה שאלונים: שאלון דמוגרפי, שאלון RISC Relational Interdependent Self-construal)), Cross, Bacon, & Morris, 2000)), שאלון  BFI (Big five Index)  בגרסתו של ג'ון (McCrea & John, 1992). ושאלון הזדהות עם כלל האנושות. Identification With all Humanity Scale) IWAH) ((McFarland, Webb, & Brown, 2012  בהתאם להשערות המחקר, נמצא כי RISC ותכונות הנעימות, מצפוניות ופתיחות לחוויה, קשורים באופן חיובי להזדהות עם כלל האנושות. עוד נמצא, כי חרדים גבוהים מחילונים בממד הנעימות ומצפוניות, אך נוטים פחות להזדהות עם כלל האנושות ביחס לחילונים, יתכן שזהו הגורם  לכך שהנעימות של חרדיים מופנית בעיקר כלפי קבוצת הפנים שלהם ולא כלפי קבוצות אחרות. בניגוד להשערות המחקר, לא נמצא הבדל בין חילונים לחרדים במשתנה הRISC- ובתכונת הפתיחות לחוויה. הסברים לתוצאות והצעות למחקרי המשך מובאים בפרק הדיון.

 

 

מבוא

מסופר בתלמוד על החסידה: מדוע נקראה חסידה? בשל גמילות החסד שהיא גומלת עם חברותיה. אם כן, מדוע אינה כשרה לאכילה? והרי חיות טמאות הן בגלל האכזריות שטבועה בהן?  אלא, שגומלת היא חסד עם חברותיה בלבד. (רש"י פרשת שמיני חומש ויקרא)

מסיפור זה מצטייר, כי לסייע לאנשים הקרובים אליך בלבד ולא לזרים פוגם במידת העזרה. ואכן, רבים מאמצים מנהגי עזרה וסיוע, הענקת  ממון לאנשים זרים לעיתים מארצות רחוקות, כגון, האכלת ילדים רעבים מארצות העולם השלישי או הענקת סיוע לפליטים. מנגד אנשים רבים דואגים לעזור ולסייע דווקא לקרובים אליהם, לקהילה אליה הם משתייכים ולא מגלים רצון או מחויבות לסייע לאנשים זרים. כך שאינם מזדהים עם כלל האנושות.

מה גורם להבדלים אלו? הייתכן כי מעבר להבדלים בין אישיים וגורמי מצב, נטיות אלו קשורות גם להבדלים תרבותיים או תת-תרבותיים? מטרת מחקר זה היא לבדוק האם קיים הבדל בין תתי התרבויות: חילונים וחרדים בחברה הישראלית, בהזדהות עם כלל האנושות כקבוצת פנים. IWAH) ((McFarland, Webb, & Brown, 2012 והאם קיים קשר בין רמת ההזדהות עם כלל האנושות כקבוצת הפנים אותה חש האדם למאפייני האישיות, RISC Relational Interdependent Self-construal)), Cross, Bacon, & Morris, 2000))  ומודל חמשת הגדולים. (McCrea & John, 1992).

 

 הזדהות עם כלל האנושות כקבוצת הפנים    

מונרו ((Monroe 1996 ראיינה אנשים שהצילו יהודים בזמן מלחמת העולם השנייה, תוך כדי סיכון אישי גדול. היא הגיעה למסקנה כי יש להם מאפיין משותף, הם חלקו את הפרספקטיבה "שייכים למשפחה אנושית אחת-משפחת האדם ", הם ראו את האנשים בלי להתייחס להבדלי גזע, דת או לאום. ראייה זו היא מעבר להעדר אתנוצנטריות ודעות קדומות, אפשר להיות חופשיים מכל הדעות הקדומות, מאתנוצנטריות, אבל עדיין  לא לדאוג לרווחתם של כלל האנושות ולחוש מחויבות לכך  לפי מונרו מדובר בהזדהות כמעט מוחלטת.

גם אולינר ואולינר )   1988oliner   & Oliner ), שראיינו מעל 300 "מצילים"  בזמן השואה ולעומתם "לא-מצילים", מצאו אצל "המצילים" תכונת דאגה עמוקה לאנשים אחרים ללא קשר לגזע או הדת שלהם,  "המצילים"  גילו תכונות : אמפתיה רגשית, ותחושה אחריות . תכונות אלו, יותר מכל דבר אחר, הבדילו בין "המצילים" ל"לא-מצילים".

מהיכן נובעת תחושת השייכות והאחריות הזו?

הקונספט של מאסלו: (Maslo, 1954). תחושת הגשמה עצמית, אחת התכונות שמאסלו טוען שאנשים אמורים להפגין במימוש עצמי היא יחסים אנושיים, "תחושה עמוקה של הזדהות, אהדה, חיבה בבני אדם בכלל…"  תחושת הזדהות פסיכולוגית ושייכות לקבוצת המין האנושי בכללותה, ולא תחושות הזדהות אתנוצנטריות שמופנות רק כלפי קבוצת הפנים של האדם.

נושא הדאגה לרווחת כלל בני האדם בא לידי ביטוי גם בתיאוריות האישיות של אדלר (Adler, 1927/1954). מרכיב מרכזי בתאוריה של אדלר הוא: "האינטרס החברתי" מקביל לאחדות עם כלל האנושות. "האינטרס החברתי" הינו פוטנציאל מולד שקיים בכל בני האדם, אך יש לטפחו על מנת שהוא יתפתח באופן מלא ובצורה בוגרת. בתחילה העניין החברתי מופנה כלפי קבוצות מצומצמות יותר כמו המשפחה, הקהילה וקבוצת הפנים של הפרט. אך באופן בוגר יותר, העניין והדאגה מופנים כלפי כל בני האדם באשר הם, כלומר כלפי כל המין האנושי. (Adler, 1929/1964).

 

עבודה מעולה. לסיוע צור קשר !