סמינריון בנושא הפרעת קשב | ADHD

סמינריון בנושא הפרעת קשב | ADHD

דוגמא לעבודת סמינריון בנושא הפרעת קשב  וריכוז | ADHD

סמינריון בנושא הפרעת קשב זה יעסוק בחוייה החברתית של סטודנטים המאובחנים כבעלי הפרעת קשב וריכוז ומשתמשים בריטלין. כלומר הנושא הממוקד יותר של העבודה הינו : החוויה חברתית של סטודנטים עם ADHD המטופלים בריטלין

סמינריון בנושא הפרעת קשב מבוסס על שאלת המחקר הבאה:

שאלת המחקר הראשית : כיצד נחווה השימוש בריטלין עיל ידי סטודנטים ?

  • מהן ההשלכות של השימוש בתרופה על החוייה החברתית ?
  • מהם הקשיים העיקריים אותם חווים ומתמודדים סטודנטים המשתמשים בריטלין?

 

הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (Attention Deficit/Hyperactivity Disorder, ADHD)[1] היא אחת ההפרעות הנפוצות בשנות הילדות, כשמחקרים מראים כי עד כ-10% מהילדים מתחת לגיל 12 סובלים מהפרעה זו. בעשור האחרון עלתה באופן ניכר המודעות להפרעה בעיני הציבור ואף בשדה המחקרי, ונערכו מספר רב של מחקרים המנסים להגדיר את ההפרעה, למצוא את הגורמים לה ולהגדיר את הסימפטומים והליכי האבחון והטיפול במדויק. המחקרים השונים מצביעים גם על כך שישנם להפרעה השפעות ניכרות במיוחד על אלו שלא אובחנו ולא טופלו, וכיום אנו יכולים לדעת כי ילדים שסובלים מההפרעה ולא מאובחנים יכולים לסבול מבעיות שונות במהלך בגיל ההתבגרות וגם בחיים הבוגרים, מהם חוסר יכולת לעמוד בזמנים, אי קבלת מרות, יכולות חברתיות לקויות ועוד.

בעבודה זו אנסה לבחון היבט ספציפי בהפרעת הקשב, והוא ההשפעה שיש להפרעת קשב על היחסים והחוויה החברתית של מתבגרים וסטודנטים המאובחנים כבעלי הפרעת קשב ומטופלים בטיפול תרופתי.[2]

בשנים האחרונות נראה כי הפרעת הקשב ובמיוחד הטיפול התרופתי בה בתרופה הנפוצה ריטלין הפך להיות חלק מחיי ילדים ובני נוער רבים, כשיותר ויותר ילדים מאובחנים כלוקים ב-ADHD. בהתאם לעניין הציבורי בתופעה, בעשור האחרון ישנה פריחה עצומה של מחקרים בנושא המנסים להבין היבטים שונים בהפרעה, דרכים חדשות לאבחון ולטיפול, ואף עדיין קיימים ניסיונות מחקריים למצוא את הגורם להפרעה – ניסיונות שעדיין לא צלחו עד היום.

 

הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD)

הגדרה

הפרעת הקשב היא חלק ממכלול של הפרעות, וכיום היא מקוטלגת כאחת מההפרעות הנוירולוגיות-ההתפתחותיות (Neurodevelopmental disorder) (חסייסי, מחקר הכנסת, 2013). היא אחת מהתסמונות השכיחות ביותר והנחקרות ביותר בתחום הפסיכיאטריה ובמובנים מסוימים, בגלל מורכבותה של התסמונת הגדרתה שנויה במחלוקת.

בעבר הפרעה זו היתה מקוטלגת תחת קבוצת לקויות הלמידה ו/או הפרעות התנהגות, אך במדריך סיווג המחלות הפסיכיאטריות האמריקאי האחרון, DSM-V (American Psychiatric Association, 2013), חלו שינויים בסיווג ההפרעה, בהגדרתה, במאפייניה ואופן האבחון שלה.

[1]  בהמשך העבודה אתייחס ל'הפרעת הקשב, ריכוז והיפראקטיביות' בשם הכללי 'הפרעת קשב'

[2]  הטיפול התרופתי הנפוץ והמוכר ביותר הוא ריטלין אך ישנן גם מספר תרופות נפוצות מקבילות. רשימה מצורפת כנספח…

סמינריון בנושא הפרעת קשב

מאפייני התסמונת

המרכיב העיקרי בהפרעה זו הוא דפוס עקבי של חוסר קשב או היפראקטיביות ואימפולסיביות המפריעים בתפקוד התקין בחיי היום יום או בהתפתחות תקינה של הפרט

הפרעה זו מאופיינת בקושי לתפקד בעיקר בבית הספר בשל הפרעות בקשב וריכוז בכיתה, ובשל כך בעבר היא הוכללה כאחת מהפרעות הלמידה. אלו הלוקים בה מתאפיינים באימפולסיביות, מתקשים לעיתים קרובות להסתדר עם ילדים אחרים והתנהגותם החברתית מאופיינת כלא בוגרת באופן כללי (פלורה-מור 2006).

בדרך כלל הסימפטומים הראשונים מופיעים בגיל צעיר ובאים לידי ביטוי בעיקר בתוך מערכת החינוך.

בדרך כלל מאבחנים לראשונה את ההפרעה בבית הספר היסודי (American Psychiatric Association, 2013). מגדיר את שני המרכיבים של הפרעת הקשב והריכוז ע"י פירוק המושג והגדרת מרכיביו:קשב הוא היכולת של הפרט לבחור את הגירויים הרלוונטיים לסיטואציה  וריכוז המוגדר כיכולת לגייס אנרגיה נפשית ולהתמיד במשימה

ואף היכולת לעשות פעילות מנטלית מורכבת התמדה לאורך זמן.

בספר ( מרגלית מלכה , היפר אקטיביות ) בדומה להגדרת ההפרעה הקיימת שפורסמה ב-DSM-V ע"י American Psychiatric Association (2013), מציינים כי הקריטריונים החדשים לאבחנה ש