מחפש סמינריון בנושא הזכות לחופש הביטוי בדת היהודית ובדתות אחרות ?

מחפש סמינריון בנושא הזכות לחופש הביטוי בדת היהודית ובדתות אחרות ?

מחפש סמינריון בנושא הזכות לחופש הביטוי בדת היהודית ובדתות אחרות ?

לנוחותך מצורפת כאן עבודה אקדמית (טיוטא) המובילה לרעיון לא רע בכלל לנושא לסמינריון. כתיבת עבודות אקדמיות, וגם כתיבת עבודות אקדמיות בתשלום זהו תהליך. פשוט תהליך ובשונה מקניית עבודה יש כאן משהו שמתפתח. טופ סמינר אינה מעודדת כל שימוש לא ראוי בעבודות לדוגמא. אבל כן תוכלו להשתמש ברעיונות, במקורות וכדומה.

הצעת המחקר והסמינריון להלן הינו במסגרת הקורס סמינריון: חופש ביטוי, אתגרים והתמודדויות, במחלקה לתוכניות לימודים לזרועות הביטחון.

הנושא הינו חופש הביטוי היא זכות יסוד בכל חברה דמוקרטית. זכות זו מאפשרת להשמיע דעה להעביר מידע ללא כל השלכות ובאופן חופשי, היא נגזרת מהתפיסה הדמוקרטית המהווה תנאי מרכזי בהגדרת הדמוקרטיה. . .) )קורזר, 2012

 

הדמוקרטיה היא צורת שלטון הכפוף לעם, לפרט יש את היכולת והזכות להשפיעה על המדיניות והוא בוחר את הנציגים שיעשו זאת. המדינה עצמה מתנהלת על עקרון הפלורליזם והכרעת הרוב בה לכל אדם הזכות לקניין להתאגדות לחירות ולביטוי, גם אם שייך לקבוצת מיעוט (מקור). בתפיסה הדמוקטית קיימת תרבות פוליטית דמוקרטית, היא מערכת עשירה של ערכים, עמדות, הרגלים והתנהגות, ובלעדיה המשטר דמוקרטי לא יכול להתקיים לאורך זמן (ברק, 1994).

בישראל, הזכות לחופש הביטוי אינה  מעוגנת באופן מפורש בחוקי היסוד , היא הוכרה בפסיקה כזכות חוקתית. הזכות מקנה חופש התבטאות בכל צורה שהיא מבלי שיוטלו הגבלות על עצם ההתבטאות, על תוכנה או על צורתה. כך לדוגמא, ביטוי יכול להיות שיחה, מכתב, צורת לבוש מסוימת, יצירה אומנותית כמחזה, מאמר, ציור, פיסול, שיר, הפגנה וכו'. ביטוי מטרתו העברת מידע, הכוונה לביטוי בין אדם לזולתו ולהבעת דעות, במטרה להשפיע על המציאות בה אנו חיים (גביזון 1982).

כיום רבים טוענים כי חופש הביטוי מוגבל בשל סיבות דתיות, במיוחד במדינות בהן הדת לא נפרדת מהמדינה באופן מוחלט לדוגמא ישראל, או שהדת היא המדינה (כמו מדינות ערביות מסוימות)  (דון יחיא וליבמן 1994). בנוסף על כך, חופש הביטוי הוא מרכיב חיוני בקיומו של משטר דמוקרטי. חופש הביטוי מאפשר לאזרחי המדינה לשמוע דעות ומידע ולהשמיע את דעתם בקשר למועמדים או למפלגות השונות בבחירות, ובכך הוא מאפשר את השתתפות האזרחים בבחירות מתוך עמדה של ידע והבנה את האפשרויות העומדות בפניהם. בחירות ללא חופש ביטוי עשויות להיות הצגה ולא יותר. (פרוקציה, 1989).

לפיכך, לחופש הביטוי יש חשיבות מרובה הן במישור האישי והן במישור החברתי. בניגוד למשטר דמקרטי, בדתות השונות הזכות לחופש הביטוי אינה מוכרת, או מוכרת בעוצמות שונות (מאוטנר, 1993). הזכות לחופש הבטוי עלולה להתנגש עם מספר זכויות אחרות. כך לדוגמא: ביטוי שנשואו אדם פרטי עלול לגרום לפגיעה בזכות לפרטיות ובשמו הטוב; ביטוי שנשואו הוא ריבון עלול לגרום לפגיעה בזכות לשלום הציבור ובטחון המדינה; ביטוי שנשואו גופים עסקיים עלול לגרום לפגיעה בזכות לחופש העיסוק ובזכות הקניין. לכן, מרבית המדינות חוקקו חוקים המגבילים את חופש הביטוי. (גביזון, 1982).

 

בעבודה זו אענה על שאלת המחקר, כיצד באה לידי ביטוי הזכות לחופש הביטוי בדתות: היהדות, הנצרות, האסלאם, ובתורתו של קונפציוס. כמו כן, אסקור באיזו מידה כל דת מגבילה את חופש הביטוי,  כנגד מי היא מגבילה אותו ומהם הנימוקים לכך. כבר כאן יש לציין כי ההגבלות דומות אולם הנימוקים שונים.

השערת המחקר הינה שיש הבדלים בין הדתות השונות לביטויים את חופש הביטוי.