הצעת מחקר ניהול מערכות בריאות

הצעת מחקר ניהול מערכות בריאות

הצעת מחקר לדוגמא במסלול ניהול מערכות בריאות

שאלת המחקר:
מה הקשר בין דיכאון לבין רמות נמוכות של ויטמין D
אצל חולים במחלת כליות כרונית?

ויטמין D הוא קבוצה של חמש תרכובות אורגניות מסיסות בשומן, המסייעות לבקרה, ויסות ותיאום של משק הסידן והזרחן בגוף האדם ((D1-D5. ויטמין D קיים בגוף, אך הגוף אינו יכול לייצר אותו בעצמו ללא עזרה ממקור חיצוני (לדוגמה: חשיפה לשמש, מוצרי מזון, תוספי תזונה).

מחקרים וניסויים קליניים רבים מצאו קשר בין רמות ויטמין D בגוף לבין דיכאון. החוקרים האוסטרלים Lansdowne and Provost (1998) ערכו ניסוי מבוקר על 44 איש למשך חמישה ימים בסוף תקופת החורף, ומצאו כי ויטמין D הפחית את תופעות הדיכאון העונתי.

מחקר של Gloth, Alam and Hollis (1999) הראה, כי מתן חד-פעמי של 100,000 יחידות בינלאומית של ויטמין D בקבוצת נבדקים עם דיכאון עונתי, הניב תוצאות טובות והצביע על שיפור בכל המדדים בקבוצת ויטמין D.

 

מעניין ? רוצה משהו מקורי ברמה הזו ? צלצל אלינו. אנחנו המקצועיים ביותר!

058-4533512

 

מבוא לעבודה בניהול מערכות בריאות

עבודת המחקר באה לבחון האם יש מתאם או פערים בין המטפלים והמטופלים בנוגע למושג יושרה רפואית, ומהן ההשפעות העיקריות לכך במידה ואכן ימצאו הבדלים.

מטפלים כפופים לחיובים חוקיים שונים החלים על עולם הרפואה ומחייבים גם מטפלים שאינם רופאים, ובנוסף אלו מחוייבים גם לכללי אתיקה מוגדרים וספציפים המפורסמים בעולם ובישראל.כללי האתיקה הללו קובעים כללי התנהגות מוסריים וציווים המגדירים היבטים שונים בהתנהגות נאותה של מטפלים כלפי המטופלים. חלקם של כללי האתיקה מבוססים על מקרים

משפטיים ברחבי העולם וחלקם מבוססים על עקרונות מוסר הקיימים בתרבות המערבית כבר מאות ואלפי שנים. אך כללים מופשטים אלו נתונים לפירוש על ידי המטפלים והמטופלים, וכפי שיוצג בסקירה התיאורטית ישנם רבות בהם התנהלות המטפל ומערכת הבריאות בהיבט האתי יכולה להיתפס בעיני האדם המטופל כלא מוסרית וחסרת יושרה.

כך מתקיים מצב בו בפועל המטופלים מגיעים לטיפול ובוטחים במטפל שיתנהל על פי כללי האתיקה הנוקשים והמחמירים ביותר וגם תחת יושרה אישית – אך לעיתים ההתנהלות הנתפסת כאתית על ידי המטפל בהתאם לכללי הארגונים הרפואיים לא נראית כישרה בעיני המטופל. בפועל, נראה כי במקרים רבים קיים פער בין האופן בו המטופל תופס את יושרת המטפל העומד מולו לבין רמת המחוייבות האתית המתקיימת בפועל מצד המטפל, כשהספרות התיאורטית נוגעת בהיבטים רבים היכולים להיתפס באופן שונה על ידי המטפל והמטופל – כגון אי גילוי המצב הרפואי במלואו, מניעת מידע על דרכי טיפול חלופיות גם אם מניעה זו נעשתה לטובת המטופל, גילוי של טעויות שנעשו במהלך הטיפולים, כפיפות לנהלים של המוסד הרפואי היכולים שלא להיטיב עם המטופלים, גבולות החובה הרפואית ועוד.

לדעתי ישנה חשיבות רבה ביותר לתיאום בין הציפיות האתיות של המטופלים לבין ההתנהלות האתית של המטפלים – וכמובן ראוי כי הציפיות הללו אמורים להתבטא גם אצל קובעי המדיניות המכתיבים את הכללים האתיים למטפלים. פערים בתפיסת היושרה כתוצאה מפערים בציפיות האתיות באים לכדי ביטוי באופן ממשי בחברה המודרנית, במיוחד עם התפתחות עולם האינטרנט בו מידע טיפולי הופך להיות זמין לכל אדם, על חסרונותיו ויתרונותיו של מצב זה.

כיום ישנם מטופלים רבים המניחים כי באמצעות החשיפה שלהם למידע הם 'יודעים טוב יותר' מהמטפלים מה הטיפול הראוי, הם מגלים דרכי טיפול אחרות מאלו שהוצעו על ידי המטפל – ועל ידי כך הם תופסים את הרופאים כפחות אמינים או כבעלי רמה נמוכה יותר של יושרה מפני שלדעתם הם לא מגלים למטופלים את כל האפשרויות.

בהתאם, בעולם המידע יש חשיבות רבה לעמוד על הפער בתפיסת המושג יושרה רפואית בין המטופלים למטפלים ומערכות הבריאות, להבין באילו היבטים פער זה מתבטא ולבחון מהן ההשפעות שלו על המטפל, המטופל ומערכת היחסים ביניהם.