הכרה בזכות לחופש ההתארגנות – עבודת סמינריון במשפטים לדוגמא

הכרה בזכות לחופש ההתארגנות – עבודת סמינריון במשפטים לדוגמא

הכרה בזכות לחופש ההתארגנות – עבודת סמינריון במשפטים לדוגמא

הכרה בזכות לחופש ההתארגנות כזכות אדם חברתית במישור האזורי

הזכות לחופש ההתארגנות הוכרה כזכות אדם אוניברסלית לא רק במישור הבין לאומי אלא גם במישור האזורי. כך למשל, זכות זו הוכרה בסעיף 11 לאמנה האירופאית בדבר זכויות האדם וחירויות הפרק משנת 1950 .

הזכות לחופש ההתארגנות המובטחת כאמור זכתה לפרשנות בשורה של פסקי דין בבית הדין האירופי לצדק. הבטחת הזכות לחופש ההתארגנות במישור האירופי עוגנה גם בסעיף 5 לצ'רטר בדבר הזכויות הסוציאליות של עובדים משנת 1989 .

הפסיקה הישראלית

בישראל אין לפטר עובד בשל פעילותו באיגוד העובדים .חופש ההתאגדות הינה זכות חברתית בדרגה גבוהה. מקורה גם בהתחייבות ישראל לאמנות הבינלאומיות של ארגון העבודה הבינלאומי.

בעניין הוט טלקום בע"מ נ' הסתדרות העובדים הלאומית, ביטל בית הדין הארצי לעבודה פיטורי עובד בחברת התקשרות הוט, אשר פוטר מתוך כוונת החברה לסכל את התארגנות עובדיה. בית הדין הארצי לעבודה קבע כי זכותם של עובדים להגנה מפני פיטורין בשל ניסיונם למימוש זכותם להתאגד, וכי במקרה של טענה לפיטורין על רקע התאגדות עובדים במקום העבודה, נטל השכנוע מתהפך כך שחובת ההוכחה כי הפיטורין נעשו מטעמים עניינים עוברת לכתפי החברה.

עס"ק(ארצי) 10/24 הוט טלקום בע"מ נ' הסתדרות העובדים הלאומית(פורסם בנבו,16.03.2010).

קרי, בית הדין הארצי הציע להטיל נטל שכנוע מוגבר על המעסיק בנסיבות של טענה לפיטורים בשל מעורבות בהתארגנות עובדים. זאת, בשל מעמדה הרם של זכות ההתארגנות, כפי שמצא ביטויו בתיקונים האחרונים לחוק הסכמים קיבוציים. ויש להבהיר ולסייג. העברת נטל ההוכחה אל שכמי המעסיק והטלת נטל הוכחה מוגבר על כתפיו, מותנים בכך שהועבד יציג ראשית ראייה לכאורה לקיומו של חשד סביר לכך שהרקע לפיטורים נעוץ בפעילותו הארגונית. ראשית הראייה יכול שיהיה קשר של זמן, דברים של ממונה, מסמכים וכד'. ככל שבית הדין ישתכנע בקיומו לכאורה של חשד סביר לקשר סיבתי בין מעורבותו של העובד בהתארגנות העובדים לבין פיטוריו, יועבר נטל ההוכחה אל שכמי המעסיק, והוא יהא נטל מוגבר.

 

בפרשת הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' פלאפון תקשורת, נמשכה מגמה זו בפסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה. בית הדין קבע כי חל איסור על מעסיק להביע עמדה בנוגע להתארגנות עובדיו. נקבע כי בשלב הטרום הסכם הקיבוצי, בו העובדים נערכים להתארגנות ראשונית במקום העבודה, חל איסור על המעסיק לנקוט עמדה ביחס להתארגנות עד לכינונו של ארגון יציב. בשלב ההתאגדות הראשונית, נקבע כי זכות הביטוי של המעסיק נסוגה מפני הזכות להתאגדות, תוך שהוא מחיל איסור מוחלט על המעסיק מלהביע עמדתו ובכלל זה מלפנות אל העובדים בכל הקשור להתארגנותם במקום העבודה, אפילו זו הראשונית. על איסור מוחלט זה ניתן ללמוד משורת הכללים שקבע ביה"ד הארצי וביניהם:

חופש ההתארגנות גובר על זכות הקניין של המעסיק ולפיכך אסור למעסיק להביע את עמדתו.

אסור למעסיק לפנות לעובדים ברמיזה לפיה ההתאגדות עלולה להזיק למקום העבודה.

חל איסור על המעסיק מלערוך רשימה של העובדים שבחרו להתארגן לבין אלו שלא.

עס"ק (ארצי) 25476-09-12 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' פלאפון תקשורת בע"מ

(פורסם בנבו, 02.01.2013).

….

צריך סיוע ? כללי אזכור אחיד , רשימת פסיקה, חקיקה לסמינריון ?

 

הצעת מחיר לכל הפסיקה כגון ס"ק (אזורי ב"ש) 14979-12-15 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' ביכורי השקמה בע"מ (פורסם בנבו, 12.03.2017,בית הדין קובע כי המשיבות פגעו בהתארגנות העובדים באופן קיצוני – תוך פגיעה במובילי ההתארגנות והצרת צעדיהם באופן בוטה. פגיעה בזכות השביתה המוכרת כבעלת מעמד של זכות יסוד, התבטאויות נחרצות וקשות כנגד קיומו של ארגון העובדים ופגיעה קשה בהתאגדות. העברת פעילות החברה הייתה מהלך פיקטיבי המונע משיקולים זרים של פגיעה בהתארגנות. בנסיבות אלו, אין בית הדין מוצא לנכון להורות, במצב הדברים הקיים היום  – על ביטול העברת פעילות החברה לרשת רמי לוי או לקבוע כי המפעל נותר כיחידת מיקוח נפרדת או להורות על השבת כלל העובדים לתפקידם הקודם או לתפקיד שווה מעמד. יחד עם זאת ותחת זאת, נוכח הפגיעה הקשה והאנושה בהתארגנות העובדים ראשונית עד כדי העלמתה – בית הדין מצא לנכון לפסוק פיצויי כספי משמעותי בסך של 1,500,000 ₪ .המשיבות ישלמו את הסכום האמור למבקשת.

בג"צ אוניברסיטת בר-אילן נ' ביה"ד הארצי לעבודה , בסיס דיני העבודה זה לאפשר לארגון העובדים להגן על זכויותיהם מול מעסיקיהם, למרות שהמשמעות הינה כלפי עובד פעיל, השופטת פורקצה הרחיבה את ההגנה גם למימוש זכויות פרישה. קרי, ארגון עובדים כשיר לייצג את הגמלאים לצורך השגת תנאים מטיבים עבורם במסגרת הסכם קיבוצי.

פס"ד יעקב חביב נ' קא"ל (קווי אוויר למטען) ,בארצי נקבע שהחברה פגעה שלא כדין בזכויות הטיס וכי מעסיק לא רשאי להתערב באשר להצטרפות עובד לארגון עובדים ועניין זה חל כבר מהשלב הטרום קיבוצי.