כתיבת רשימת מקורות מכתבי-עת אקדמיים APA

כתיבת רשימת מקורות מכתבי-עת אקדמיים APA

כתיבת רשימת מקורות מכתבי-עת אקדמיים

ראשית , יש לרשום את כל המקורות עליהם מתבססת העבודה!

צורת הרישום חייבת להיות אחידה , לפי הסדר הבא:
שמות המחברים (משפחה ופרטי), השנה, שם המאמר, שם כתב העת, מספר הגיליון, מספר הוצאה ומספרי עמודים.

לדוגמא:
Morag O. (2011). “The role of SOI on M&A success”, Strategic Management Journal. Vol.2. Iss. 8. pp. 40-45
יש להציג את המקורות לפי סדר אלפאבתי עולה עפ"י , האות הראשונה של שם המשפחה של המחבר הראשון של כל מאמר.
לכל מקור ברשימה יהיה ציטוט בגוף העבודה ולכול ציטוט חייב להיות מוצג המקור המצוטט ברשימת המקורות.

APA איך זה עובד ?

הציטוט בגוף העבודה חייב לכלול :

שם המשפחה של המחבר/ים

שנת הפרסום

מספר העמוד

יש לכותב העבודה האקדמית , כותב המאמר , או הסמינריון 2 אפשרויות:

אפשרות ראשונה:

שם המשפחה של המחבר מופיע מחוץ לסוגריים ושנת הפרסום יחד עם העמוד בתוך הסוגריים.

במחקרו של יצחקי (2009, ע' 15)

אפשרות שנייה :

שם המשפחה של המחבר, שנת הפרסום והעמוד מופיעים בתוך הסוגריים.

במחקר זה , (יצחקי ,2009, עמ'15)…..

מה קורה כאשר יש שני מחברים  ?

חובה  לציין את שניהם יחד !

במחקר זה , (יצחקי ולוי ,2009, עמ'15)…..

מה קורה כאשר יש יותר משני מחברים 3 עד 5 ?

יש לציין את כולם באזכור בפעם הראשונה !

לאחר מכן , רק את שם המשפחה הראשון בצירוף ואחרים.

במחקר זה , (יצחקי ואחרים ,2009, עמ'15)…..

מה קורה כאשר יש אין מחברים?

יש לרשום בגוף העבודה את מה שמופיע בתחילת הרשומה הביבליוגרפית , למשל שם  הכות+ השנה.

"מרכז עילוטנליטוי הבינלאומי", 2013

אם זהו ספר : אז כתב נטוי!

"מרכז עילוטנליטוי הבינלאומי", 2013

 

מאמר שמוזכר ומצוטט בתוך מאמר

(פרויד,  אצל מרגלית, 2015) , …..

או

(לוי,  אצל מרגלית, 2017, ע' 55) , …..

או

לוי , (כפי שמוזכר אצל מרגלית , 2017)

 

ספר עם מחבר אחד:

ירדנה  ג' (2015 ) הכל על בחירות. חיפה: עם עובד.

שם המחבר בעברית ואז  שם משפחה פסיק ואות ראשונה של השם הפרטי עם גרש.

אם יש 2 שמות פרטיים יש לעשות גרשיים בין האותיות הראשונות של השמות הפרטיים.

 

קטע לדוגמא עם רשימה ביבליוגרפית :

הפרעות בתקשורת בין אישית אצל אנשים הסובלים מהפרעות על הספקטרום האוטיסטי נעות בין היעדר מלא של יכולת הדיבור, אקולליה (Echolalia) או "הדיות" – חזרה פתולוגית על מילים, ועד דיבור מקוטע וחסר חוט מחשבה הגיוני (Dichter et al., 2007).

לבסוף, ליקויים בפעולות הגוף אצל אנשים הסובלים מהפרעות על הספקטרום האוטיסטי מוגדרים כדפוסים מוגבלים וסטריאוטיפיים של התנהגויות, ופעילויות חוזרות ונשנות, ובהדבקות לתחומי עניין מסוימים באופן אובססיבי. תחום הלקויות נע בין פעילויות מוטוריות עיקשות ורפטטיביות, ובמקרים מורכבים יותר, התנהגויות כפייתיות כגון טקסים והתעקשות על חזרה מדויקת על פעולות מסוימות (García-Villamisar et al., 2007).

Philip R.C.M., Dauvermanna M.R., Whalleya H.C., Baynhama K., Lawriea S.M. & Stanfield A.C. (2012). "A systematic review and meta-analysis of the fMRI investigation of autism spectrum disorders". Neuroscience and Biobehavioral Reviews, Vol. 36, pp. 901–942.

Rajendran G. & Mitchell P. (2007). "Cognitive theories of autism". Developmental Review, Vol. 27(2), pp. 224-260.‏

Russo N., Flanagan T., Iarocci G., Berringer D., Zelazo P.D. & Burack J.A. (2007). "Deconstructing executive deficits among persons with autism: Implications for cognitive neuroscience". Brain and Cognition, Vol. 65, pp. 77–86.

Weintraub K. (2011). Autism counts: Shifting diagnoses and heightened awareness explain only part of the apparent rise in autism. Scientists are struggling to explain the rest. Nature, Vol. 479, pp. 22-24.